ד"ר אורן כספי
מומחה ברפואה פנימית, קרדיולוגיה ואי ספיקת הלב

עד היום, טיפולים בעריכה גנטית נועדו בעיקר לאנשים הסובלים ממחלות גנטיות נדירות. אלא שלאחרונה הולך וקונה אחיזה הרעיון שניתן לטפל באמצעות עריכה גנטית גם במחלות שאינן תורשתיות בהכרח או נדירות. רק לאחרונה, טיפול גנטי שפותח על ידי החברה האמריקאית Intellia Therapeutics נוסה לראשונה בבית החולים רמב"ם לטיפול במחלה גנטית שאיננה תורשתית: אי־ספיקת לב מסוג עמילואידוזיס טרנסתירטין. בין היתר נבדק כעת בעולם גם טיפול ביתר כולסטרול, הפועל במנגנון דומה לזה של המוצר שנוסה ברמב"ם.

המחלה כבר לא סופנית

עמילואידוזיס הוא שם כולל לכמה מחלות המאופיינות בהצטברות של חלבונים בכמויות מוגזמות או במקומות הלא־נכונים, מסביר ד"ר אורן כספי, מנהל יחידת אי ספיקת הלב בבית החולים רמב"ם והמרכז הקרדיווסקולרי למחקר וחדשנות, שהוביל את הניסוי ברמב"ם עם ד"ר סירוש פצ'רסקי וד"ר רוני עבו. הגנים הם התוכנית שלפיה מקודדים החלבונים, וכאשר יש פגם בשרשרת הקידוד - מה־DNA ועד החלבון - עלולים להיווצר חלבונים שאינם מתקפלים היטב ולכן מגיעים למקום הלא נכון, או שהמערכת שאמורה לפרק אותם נכשלת במשימה. כך נוצרת הצטברות מיותרת של חלבונים.

בעמילואידוזיס טרנסתירטין, החלבונים אינם מתקפלים היטב כתוצאה מפגם תורשתי או באופן שכיח יותר, כתוצאה מגיל מבוגר. הצטברות החלבונים גורמת במחלה זו לאי־ספיקת לב, להפרעות קצב לב ואף לתמותה. ההערכות הן שכ־5% מהמאובחנים באי־ספיקת לב למעשה לוקים בסוג זה של עמילואידוזיס.

"כשאני למדתי רפואה, המחלה הזאת נחשבה למחלה קשה ואף במקרים מסוימים סופנית", אומר כספי. אולם ממש בשנים האחרונות, חלו התפתחויות מהירות מאוד בטיפול בה. "ב־2016 פורסם לראשונה מאמר שמראה כי ניתן לזהות את המחלה בבדיקה פשוטה יחסית. מיד החל המרוץ לפתח תרופה, ויש כזו בשוק כבר מעל לשנתיים. אבל התרופה הקיימת לא עוצרת את ההידרדרות, אלא רק מאיטה אותה".

פתרון שיקל על החולים

שני מאפיינים של המחלה מאפשרים לטפל בה באמצעות עריכה גנטית. הראשון: אפשר לחיות בלי כמויות גדולות של החלבון מלכתחילה, ולכן ניתן לעצור את ייצורו בלב שקט. השני: החלבון מיוצר בכבד, איבר שקל יחסית להוליך אליו תרופות מבוססות עריכה גנטית.

התרופה, המבוססת על CRISPR-Cas9 (טכנולוגיית עריכה גנטית שזיכתה את מפתחיה בפרס נובל), מגיעה לתאי הכבד וחותכת את הגן הפגום, כך שלא יוכל ליצור את החלבון שגורם למחלה. זהו טיפול בלתי הפיך עבור תאי הכבד שעברו את השינוי.

הטיפול הגנטי אמור לעצור את המחלה. מדובר בטיפול לטווח ארוך - אולי חד־פעמי ואולי ידרוש תחזוקה מדי חודשים רבים או שנים, עם התחדשות תאי הכבד. אם יינתן בשלב מוקדם של המחלה, הוא יכול למנוע את היווצרותה של אי־ספיקת הלב מלכתחילה. עבור הקהל המבוגר, אומרים ברמב"ם, הרעיון של טיפול לא תדיר הוא משמעותי במיוחד, שכן ממילא קשה להם להתמיד במשטרי התרופות המורכבים שלהם.

קיומו של טיפול כזה מגביר את התמריץ לאתר את מי שאי־ספיקת הלב שלהם נובעת מעמילואידוזיס, עוד לפני שהמצב יחמיר, באופן שיחסוך עלויות גבוהות בטיפול. "זו ממש רפואה מותאמת אישית, שיכולה להביא לשינוי מוחלט במהלך המחלה ואנו מעוניינים לסייע למטופלים נוספים במסגרת המחקר שממשיך ומתקיים אצלנו ברמב"ם", אומר ד"ר רוני עבו, ממובילי הניסוי.

איך נראה הטיפול?

כספי: "המטופל מקבל את התרופה בעירוי לווריד. לפני כן הוא מקבל טיפול מדכא חיסון, כי אנחנו יודעים שיכולה להיות לגוף תגובה חיסונית - לא לתרופה עצמה אלא למעטפת שבתוכה מוליכים את התרופה. הדיכוי החיסוני הוא רק למהלך הטיפול".

ואנחנו יודעים שלא מתבצעת עריכה של שום גורם חוץ מזה שהתכוונתם לערוך?

"בניסויים פרה־קליניים, כלומר בבעלי חיים, הודגם פעמים רבות שאין שינויים כאלה. אנחנו מאמינים מאוד ברמות הבטיחות של המוצר, אך כמובן זה גם חלק ממה שבודקים בניסוי".

ניסוי מבטיח בכולסטרול

תרופות מבוססות עריכה גנטית כבר משמשות היום לטיפול במחלות תורשתיות שנובעות מפגם בגן אחד, כמו בטא תליסמיה או אנמיה חרמשית. אולם עד כה לא היו תרופות כאלה לטיפול במחלה שנוצרת עם הגיל. היתרון במקרה של העמילואידוזיס הוא שניתן לפגוע במנגנון המייצר את החלבון בגוף כמעט ללא נזק. ישנן עוד מחלות עם פוטנציאל כזה, אומרים כספי ועבו. אחת המעניינות שבהן היא יתר כולסטרול.