התסמינים של אי ספיקת לב אכן חמקמקים בהרבה מהמטופלים בתחילת הדרך. הם יכולים להתבטא בקושי לבצע מאמצים וחולשה. לפעמים שנמצאים בכושר מצויין, מרגישים קושי בלבצע פעילות ספורטיבית באותה עצימות שביצעו בעבר. תסמינים נוספים בשלבים יותר מתקדמים של המחלה כוללים קוצר נשימה בשכיבה (orthopnea), קוצר נשימה פתאומי לילי ( Paroxysmal nocturnal dyspnea), קוצר נשימה המופיעה בכפיפה (Bendopnea), שיעול לילי, בצקות ברגליים, או בחלל הבטן (מיימת)

הנקודה הראשונית והחשובה היא הנקודה בה עולה חשד. ברגע שעולה חשד מומלץ להיבדק על ידי רופא המשפחה, לבצע בדיקת אק"ג ומעבר על גורמי סיכון קרדיווסקולרים. שתי בדיקות מאוד יכולות לסייע לאבחנה הראשונה היא NT-ProBNP מרקר המופרש מתאי הלב המאפשר לנו לשלול נוכחות של אי ספיקת לב אם הוא תקין. לצערנו, בדיקה זו קיימת כיום בישראל רק בבתי החולים ואינה זמינה בקהילה. הבדיקה החשובה השנייה היא בדיקת אקו-לב (בדיקת אולטראסאונד של הלב) אשר מאפשר זיהוי של בעיות בהתכווצות או הרפייה של שריר הלב, בעיות במסתמי הלב והערכה של הלחצים בתוך מדורי הלב. מעל 50% מחולי אי ספיקת הלב סובלים מאי ספיקת לב עם התכווצות תקינה של שרירי החדר השמאלי של הלב (מקטע פליטה תקין) ועבורם חשוב מאוד שהבדיקה תכלול הערכה מדוקדקת של ההרפייה של שריר הלב והלחץ הקיים במדורים השונים. באם כל הבדיקות האלו תקינות ועדיין נמשכים תסמינים יש לבצע הערכה במרכזי אי ספיקת לב הכוללת בדרך כלל גם הערכה מורכבת יותר תוך כדי ביצוע מאמץ או באמצעות גורמי תגר אחרים.

זו שאלה מאוד חשובה, אי ספיקת לב היא פנדמיה, רק ללא חיסון. כמו שלמדנו לאחרונה בפנדמיה מניעה היא אמצעי מאוד אפקטיבי. חשוב מאוד לאזן את גורמי הסיכון למחלה קרדיוסקולרית. להימנע באופן מוחלט מעישון מכל סוג שהוא (כולל vape ונרגילה), לאזן את לחץ הדם, לטפל ברמת כולסטרול גבוהות בדם, לטפל בסוכרת באם זו קיימת או למנוע הופעתה. החשוב מכל הוא לבצע פעילות גופנית שגרתית של מעל 150 דקות בשבוע. למטופלים לאחר אירוע לבבי או ניתוח לבבי מומלץ מאוד להשתתף בתוכניות לשיקום לב באופן פיזי או שיקום לב מרחוק.

ההערכה היא שלפחות 2% מהאוכלוסיה בעולם לוקה באי ספיקת לב. השכיחות של המחלה נמצאת בעלייה מתמדת לאור הזדקנות האוכלוסייה, ההצלחה שלנו בטיפול בחולים עם התקף לב ע"י ביצוע צינתור מיידי וכתוצאה משיפור השרידות של חולי אי ספיקת לב באמצעות הטיפולים המתקדמים. בישראל אנו מעריכים שישנם לכל הפחות 170,000 מטופלים עם אי ספיקת לב.

אי ספיקת הלב היא סינדרום אשר מגוון מחלות יכולות לגרום להתפתחותה. במקרה בו האבחנה כוללת אי ספיקת לב עם התכווצות לקויה של שריר הלב חשוב לשלול מחלה של העורקים הכלילים באמצעות CT לעורקים הכלילים ("צינתור וירטואלי" ) או צינתור בהתאם למצב המטופל. סיבות נוספות לירידה בתפקוד שריר הלב יכולות להיות קשורות למחלות דלקתיות זיהומיות או אוטואימיוניות (מיוקרדיטיס, סרקאוידוזיס), הפרעות קצב אשר גורמות לירידה בתפקוד הלב, מחלות תורשתיות הגורמות לאי ספיקת לב או חומרים כימיים כמו טיפול כימותרפי או צריכה מוגברת של אלכוהול, סמים. במקרה שלא מאתרים מחלה בעורקים הכלילים מבצעים הערכה מעבדתית ותפקודית ובחלק ניכר מהמקרים מומלץ לעבור MRI של הלב כדי לקבל תמונה מדויקת יותר לסיבה לאי ספיקת הלב.

מרבית המאובחנים נדרשים היום לטיפול. הטיפול נועד בראש ובראשונה לעכב את התפתחות המחלה, לאפשר רמת פעילות ואיכות חיים טובה יותר ולמנוע אישפוזים בבתי החולים. אנחנו מעריכים שהטיפול התרופתי היום באי ספיקת לב מאריך חיים בכ-8 שנים. זה המון ובהחלט חשוב להיות מטופל בצורה טובה, מותאמת באופן אישי לפרופיל המטופל, ובאמצעות התרופות המומלצות שלהן הוכחה יעילות טיפולית.

אני חושב שאנחנו חיים בעידן מרגש מאוד בתחום של אי ספיקת לב ויש לנו הרבה מאוד אפשריות טיפוליות אפקטיביות להציע למטופלים. ההתקדמויות בטיפול מתחלקות לכמה היבטים:

· טיפולים תרופתיים ומבוססי מכשיר – יש לנו היום כ-8 טיפולים מצילי חיים ומונעי אישפוז באי ספיקת לב. חלק מהטיפולים אף מתאימים לכל הספקטרום של תפקוד הלב (גם לבעייה בהתכווצות וגם לבעייה בהרפייה בשריר הלב). הם כוללים כ- 5 תרופות ו-3 מכשירים (דפיברלטור מושתל, דפיברלטור בעל יכולת סנכרון לבבית ומסייע לב מלאכותי).

· מכשירים טיפוליים חדשניים אשר נועדו לשפר את תפקוד הלב, משינוי מבנה הלב, טיפול בבעיות מסתמיות, יצירת שסתום לפריקת לחצים עודפים וכדומה- בנושא הזה ישראל היא מעצמה של ממש בתחום הפיתוחים החדשניים.

· אמצעי ניטור ומערכות ניטור למטופלי אי ספיקת לב על בסיס מוצרים לבישים ומושתלים אשר כבר קיימים בחלק מהמוצרים המשווקים היום ונועדו למנוע החמרה ואישפוזים בשל אי ספיקת לב. גם בנושא הזה, ישראל מהווה מעצמה עולמית.

· טיפולים חדשניים ביולוגים אשר נועדו לפגוע באופן מדוייק בסיבה מסויימת, קרדיומיופתיה, המובילה לאי ספיקת לב – בתחום הזה אנחנו חווים ממש מהפיכה בשנים האחרונות ורואים יותר ויותר טיפולים חדשניים מדוייקים ביולוגית.

· טיפולים גנטיים אשר נועדו לטפל הן במחלות גנטיות או לטפל בלב החולה (ללא מחלה גנטית) באמצעות טיפול גנטי – אמצעים אלו נמצאים כיום במחקרים קליניים ואם בעבר נראו כאמצעים עתידניים היום אנו מאמינים כי הטיפולים האלו יהיו כבר בשימוש וישימים בשנים הקרובות

אני חושב שמאוד חשוב להבין שלטווח הארוך יש שינוי מאוד משמעותי באיכות החיים וביכולת לחיות חיים מלאים באמצעות התרופות לאי ספיקת לב. בניגוד למשאף עבור אסטמה, התרופה אינה משפיעה מיד והמטופל לא מרגיש שיפור מיידי במצבו אך השיפור בטיפולים באי ספיקת לב מגיע לאורך זמן ויחד עם התמדה בטיפול למשך חודשים. הטיפול התרופתי מייצב את המחלה ומאפשר חיים באיכות חיים טובה. מטופלים יכולים להשתתף בפעילות ספורטיבית כמו רכיבה על אופניים או שחיה גם אם תפקוד הלב ירוד באמצעות הטיפולים שאנו יודעים להציע בצורה בטוחה באופן מספק.

החמרה באי ספיקת הלב עשויה להתרחש באופן הדרגתי או פתאומי. היא עשויה להסתמן במגוון תסמינים הכוללים צבירת נוזלים: בצקות ברגליים, מיימת, עלייה במשקל או בתסמינים הקשורים בגודש ראתי כגון : קוצר נשימה במאמצים שהיו שגרתיים קודם לכן, צורך בשימוש בכריות נוספות במהלך השינה, התעוררות במהלך שינה עם קוצר נשימה, עייפות או חולשה כללית. במקרים קיצוניים החמרה באי ספיקת לב יכולה להתבטא כהרגשת קור בקצוות הגפיים, ירידה בתפוקת השתן, בלבול ועייפות קשה.