נגיף הקורונה אשר תקף את העולם בחודשים האחרונים הביא לגיוס טכנולוגיות ישראליות רבות במטרה להתמודד איתו. את אחד הפרויקטים המעניינים בתחום מובילים שלושה: גיל כספי, מהנדס תוכנה בבלינק (Blink) ומהטכניון, סגן אלוף ד"ר אבי שינה מחיל הרפואה בצה"ל וד"ר אורן כספי מהטכניון ורמב"ם. השלושה עובדים יחד עם מתנדבים מגופים רבים, ביהם גם יחידת Data Analytics באינטל.

ד"ר אורן כספי, רופא, מנהל אי ספיקת לב מתקדמת בקריה הרפואית רמב"ם וחוקר בטכניון אמר, כי "הפרויקט נועד לסייע להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות שמדינת ישראל ניצבת מולן: זיהוי מוקדים שבהם קצב ההתפשטות של הנגיף מהיר, לצד זיהוי מוקדים שבהם ניתן בביטחון לחזור לשגרת החיים".

"פיתחנו אלגוריתם לטובת אנליזות מתמטיות לזיהוי קצב התפשטות המחלה במקומות שונים בעולם", אמר ד"ר כספי, "כאשר בשלב מאוד מוקדם ראינו, שהכלים שפיתחנו עזרו לנו לזהות מוקדי התפרצות בישראל. באותו זמן, העברנו בין האנשים בצוות את הממצאים של המקומות שנראו לנו 'חמים'. לאט לאט העברנו את הנתונים לגורמים במשרד הבריאות ובמשרד הביטחון. סביב זה התחלנו לפתח את הכלי הנוכחי, אשר זיהה התפרצויות זמן רב לפני שמספרי התחלואה גדלו".

"מתוך זה", אמר ד"ר כספי, "יצרנו מפות חום, אשר מקטלגות את התפשטות המחלה בצורה גרפית ויזואלית. עשינו זאת בהתחלה בישראל ואחר כך בארה"ב. עוד דבר שרצינו להבין היה מה הם המקומות הרגועים, שבהם אין התפרצות של המחלה, או התפשטות שלה – כך שאפשר להחזיר את המשק לשגרה".

"המטרה המקורית של האלגוריתם", הסביר, "הייתה לזהות את הקשר בין אקלים לקצב התפשטות המחלה. בין המדינות בעולם היה קשר מסוים בין טמפרטורה לבין התפשטות המחלה – אך הקשר הזה לא נשמר כאשר בחנו את המצב במדינה גדולה עם אקלים מגוון, דוגמת ארה"ב. בהמשך, צעדי הסגר נטרלו כמעט לחלוטין ההשפעה האקלימית. כעת אנחנו בוחנים שוב את השאלה הזאת".